עצירות כרונית

עצירות כרונית והפרעות בהתרוקנות:

עצירות הינה אחת התופעות המאפיינות את אורח החיים המערבי. ישנן סיבות רבות לעצירות ובניהן הפרעות בתזונה, הפרעות הורמונאליות, מחלות רקע, תרופות, מחלות המעי הגס ועוד.

הפרעה בהתרוקנות מאובחנת באנשים אצלם ישנה הפרעה תפקודית לרוב, עקב חסימה בתהליך היציאה.

התלונות השכיחות בחולים אלה הן:

  • מאמצים מוגברים בזמן היציאות, עם הפעלת לחץ מוגזם.
  • תחושה של צורך ביציאה מיד לאחר יציאה.
  • תחושת חוסר התרוקנות, מלאות ברקטום או לחץ באגן.
  • שימוש באמצעי עזר ליציאה כגון חוקנים ושטיפות.
  • שימוש באצבעות לצורך פליטת הצואה.
  • בילוי זמן רב בשירותים לצורך התרוקנות.
  • ישנם מספר מצבים אשר יכולים לגרום להפרעה חסימתית בזמן יציאה:

  • רקטוצלה - כיס ברקטום המכיל צואה ואינו מתרוקן.
  • צניחת אברי האגן - הלוחצים על הרקטום ופי הטבעת ומפריעים בהתרוקנות.
  • אנטרוצלה - צניחת המעי הדק החוסמת את היציאה.
  • צניחה פנימית של הרקטום - הגורמת לסגירת חלל הרקטום בזמן היציאה.
  • האיבחון:

    על-מנת לאבחן מצבים אלה, יש צורך בהערכה מדוקדקת של החולה. ההערכה כוללת לקיחת אנמנזה מהחולה כולל אנמנזה תזונתית ומילדותית. בדיקה גופנית מדוקדקת, בדיקת פי-הטבעת, הרקטום והמעי הגס (קולונוסקופיה), בדיקת זמן מעבר במעי ודפקוגרפיה.
    עם סיום הבדיקות ניתן לקבוע האם אכן ישנה הפרעה בהתרוקנות, מהי חומרתה ומהו הממצא האחראי לחסימת המוצא ליציאה.

    הטיפול:

    הטיפול בהפרעות התרוקנות הוא משולב, וכולל יעוץ עם דיאטנית ושינוי הרגלי היציאה, שימוש בביופידבק ובמקרים קשים ניתוחים לתיקון החסימה.
    אנו מבצעים ניתוח לשחזור רצפת האגן המשפר את יכולת ההתרוקנות של החולה. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית דרך פי-הטבעת.

    משך הניתוח כשעה ובמהלכו ניכרת המקטע הלא מתפקד של הרקטום.

    בסיום הניתוח נשמר המבנה התקין של הרקטום ללא החסימה. לאחר הניתוח, החולה מאושפז להשגחה לתקופה של 24-48 שעות.

    התוצאות, עד כה, מראות שיפור ניכר ביכולת ההתרוקנות של החולים, הפחתה משמעותית בשימוש באמצעי עזר ליציאה ושיפור ניכר באיכות החיים.

    שאלות בנושא עצירות כרונית

    מוצגות 2 שאלות אחרונות. על מנת להציג את כל השאלות, לחץ כאן.

    1. מאת דני לאון:

      שלום אני בת 15 וחצי ומזה בערך 4 שנים אני סובלת מעצירות. אני הלכתי לבדיקה לפני בערך 3 שנים אך היא הייתה מאוד לא נעימה ובעקבות הבדיקה נתנו לי תוסף תזונה אך זה לא עזר. אך כיוון שלא רציתי לעבור את הבדיקה בשנית אמרתי לאמא שלי שהכל בסדר והעצירויות עברו. מאז אני סובלת מאוד. אחת לבערך 7-10 ימים יש לי יציאות וזה מלווה בכאב, מאמץ מרובה, והרבה דם. לאחר כל יציאה יש לי כאבים בפי הטבעת אפילו 10 שעות אחרי. לאחרונה התחלתי להשתמש בנרות גליצרין אך זה עזר רק בהתחלת היציאה ומכיוון שכל יציאה היא ארוכה במיוחד בסופה עדיין יש חתיכות קשות ולכן יש גם כאבים

      שלום דני לאון,
      לפי התיאור שלך - קרוב לוודאי שבפי הטבעת יש לך פיסורה אנאלית - שנגרמה עקב טראומה מאחת היציאות. זה מה שגור לכאבים בזמן היציאה, התאמצות מרובה ודימום.
      צריך לטפל בפיסורה הזו על מנת שהיא תחלים.
      אחד מהטיפולים הוא להתגבר על העצירות שלך - ועד שלא תתגברי עליה - בעזרת תזונה. תוסף מזון או אחר - לא תוכלי להחלים מהפיסורה.
      כדאי לך לגשת ליעוץ אצל כירורג ולהתחיל טיפול בפיסורה

      נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.

    2. מאת יהודית:

      שלום אני בת 67 וסובלת מעצירות מאז שאני זוכרת. ניסתי כל מיני תרופות טבעיות, סיבים תזונתיים , שמן זית וכל מה שיכול לעזור על מנת להקל על היציאות. כלום לא עזר. בשנה האחרונה אני לוקחת לקסעדין ורק כך אני יכולה להשתחרר. שאלתי, האם יש סיכון לחלות באיזה מחלה בעקבות כך? או לחילופין האם יש פתרון אחר לבעיה שלי. אודה על תשובה

      שלום יהודית,
      לגבי הסיכוי לחלות במחלה - לדעתי לא, רק שאם הזמן התרופה תשפיע פחות והמעי יסתגל ותהיי חייבת להעלות את המינון בהדרגה.
      לגבי פיתרון אחר - יש לבדוק ממה נגרמת העצירות - האם ממעי עצל? האם מבעיה הורמונלית? האם ישנה הפרעת התרוקנות? ורק לאחר מכן לראות מה הטיפול.
      כיום ישנן בדיקות מאוד טובות להדמות את פעילות המעי ועל ידי כך להדמות את האיזור שלא פועל כשורה ולהתאים את הטיפול בהתאם לממצאים.

      נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו,דר גרינברג.

    כתיבת שאלה

    קראתי והסכמתי לתנאי השימוש.